התקשרו עכשיו 04-8622257 | 054-812-70-07

התקשרו עכשיו
04-8622257
054-8127007


לדף הבית

שם:
טל:
מייל:

תוכן ההודעה

נכה צה"ל שהוכר לאחר שאני מייצג אותו מעל לשבע שנים, ומבקש עבורו משך שנים טיפול פסיכולוגי, הגיע לשלב שהוכר כנכה פוסט טראומה. הוא גם נקבע סןף סוף כבעל 20% נכות בגין פוסט טראומה בועדה מחוזית, למרות שמומחה מטעם בית המשפט קבע לו 30% לצמיתות. פנייה לקצין תגמולים, לראש אגף שיקום ולשר הביטחון, שיקבל את הטיפול הפסיכולוגי שמגיע לו, איננה זוכה להתייחסות. הגשנו ערעור לועדה עליונה בשל הקמצנות באחוזי הנכות שמקבעו לו, כשמצבו הולך ומידרדר מיום ליום. ברקע שר הביטחון יושב בועדה מיוחדת לעניין נפגעי פוסט טראומה, לאחר שאיציק סעידיאן, נפגע פוסט טראומה שרף עצמו, ואומר שצריך לשפר את ההתייחסות. אבל לגבי מי שנשמתו שסועה, שהוכר סוף סוף,ואיננו מקבל טיפול, אין התייחסות. האיש הצליח איתי בגדול! אבל את הטיפול איננו מקבל ומופקר למרות פניות שוב ושוב למערכת של משרד הביטחון כולל השר הממונה. עו"ד יואב צח וכס

לא רק פציעות קרביות: אילו מחלות עשויות לזכות בהכרה כנכה צה״ל?

 

בשנים האחרונות גוברת ההכרה בקשר שבין התפרצות מחלות שונות במהלך השירות הצבאי לבין תנאי השירות. עו״ד יואב צח-וכס על המגמות בתחום והתיקון שיצר אבחנה בין חיילי סדיר למשרתי הקבע.

 

חוק הנכים קובע את זכותם של חיילי צה״ל ומשרתי כוחות הביטחון שנפגעו במהלך שירותם לקבל מענקים וזכויות שונות במקרים בהם הפגיעה נגרמה עקב השירות והותירה בהם נכות. בשנים האחרונות גוברת ההכרה בקשר בין מחלות שונות כגון אפילפסיה, סוכרת, מחלת עור ופגיעות אורתופדיות לבין תנאי השירות הצבאי, גם במקרים שבהם לא ניתן להצביע על אירוע מיוחד שהוביל להתפרצות הפגיעה והמחלה.

 

כך למשל לאחרונה הכיר בית המשפט בחייל שלקה בסוכרת מסוג 1 שלושה חודשים לאחר מלחמת לבנון השנייה כנכה צה״ל. בית המשפט מצא שתנאי המתח הקיצוניים בהם שירת, והעובדה שהוא היה חשוף למתחי קטיושות כבדים, הם שהובילו להתפרצות המחלה. בכך ביטל בית המשפט את החלטת קצין התגמולים שמאז 2007 סירב להכיר בחייל.

 

אילו פגיעות עשויות לזכות בהכרה?

 

עו״ד יואב צח-וכס שעוסק מעל 40 שנה בתביעות של חיילים, שוטרים וסוהרים מול משרד הביטחון, השיב לשאלות הגולשים.

https://youtu.be/50rd4NgxpI4


 ישראל שאל: יש הרבה חיילים שלוקים בקרוהן בזמן השירות. למה משרד הביטחון לא מכיר במחלה הזו?

 

ובכן ישראל, משך שנים אנשים נפגעו בשירות הצבאי שלהם, בין היתר גם במחלת הקרוהן. מלכתחילה היה היחס הרבה יותר אוהד, הרבה יותר פתוח ופחות עם דרישות להוכחה בדוקה וחדה של הקשר בין המחלה לשירות. כלומר, כיום מחפשים שתהיה אסכולה שתקבע שיש קשר בין הדברים, וגם המצב של רצון להוכיח קשר בין הפגיעה למחלה, הפך להיות קשה מאוד.

 

מה שכן, הנושא של החמרת המחלה במהלך השירות והמחלות הנובעות ממנה הוכרו לאחרונה. כך שלא כדאי שתתייאש, כדאי להגיש וייתכן שעם הזמן תוכר גם גרימה של המחלה הזו במשרד הביטחון.

 

נטע שאלה: אני משרתת כקצינה בקבע ביחידת שדה בצה״ל. במהלך אחד התרגילים נפגעתי בתאונת דרכים ומאז אני סובלת מכאבים בגב. הבנתי שהיה תיקון לחוק הנכים. למי עלי להגיש את התביעה?

 

זו בעיה, כיוון שמלפני שנתיים בעקבות חוק ההסדרים הכניסו גם את אנשי שירות בתי הסוהר, אנשי הקבע, אנשי השב״כ וכל מי שמשרת בכוחות הביטחון שלא בשירות חובה, למערכת הגשת תביעות לביטוח לאומי. עלייך להגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי וההתייחסות תהיה כאל פגיעה בעבודה. תצטרכי להביא את השמות והפרטים מהמעסיק לגבי האופן בו קרתה התאונה. במקרה שלך הדרך לא כל כך קשה כיוון שיש תיעוד לתאונה ולפגיעה והדרך יותר פשוטה מאשר של אנשי קבע אחרים שיהיו במצב בו יצטרכו להוכיח את הפגיעה.

 

יותם שאל: נקבעה לי ועדה רפואית במשרד הביטחון. איך מומלץ להתכונן?

 

יש הרבה נקודות כשמגישים בקשה או כשמוזמנים לוועדה רפואית שראוי להתייחס אליהן ומומלץ שתהיה מלווה בעורך דין שמכיר את המטריה על תוכנה היטב. בוועדה רפואית לא תמיד יגידו לך, אדוני יש לך גם את זה ואת זה ואת זה, אלא יתמקדו במילים שאתה כותב בפנייה לוועדה. אם לא תכתוב כלום, יבחר מי שיבדוק אותך את הנקודה עצמה. לכן כדאי לבוא להתייעצות בנושא.

 

שרה שאלה: בני בן ה-22 שירת ביחידה קרבית. בזמן הטירונות הוא חווה דברים קשים שהותירו בו צלקות נפשיות. הוא איבד את שמחת החיים שלו ומאז השחרור הוא גר איתנו בבית ובקושי מתפקד. יש מה לעשות?

 

הבעיה מאוד מאוד קשה.  מי שלקה בפגיעה נפשית עלול להיות במצב של פוסט טראומה גם אם זה לא לאחר ירי או מלחמה או קרבות.  ראשית, צריך להיות הקשר הישיר והטוב עם הבן כדי שהוא ישתף פעולה וירצה להגיש את התביעה. מה שכדאי לעשות הוא להגיש את התביעה, לבוא מצוידים באישורים והוכחות מפסיכיאטר, מאדם שיבדוק בדיוק מה הפגיעה שלו כדי לקבל את אחוזי הנכות. ייתכן שכל עתידו יהיה הרוס אם הוא לא יוכל לקבל את הזכויות במסגרת הזו.

 

מיכאל שאל: אובחנתי בזמן הצבא כחולה צליאק. יש אפשרות שקצין התגמולים יכיר בקשר שבין המחלה לבין תנאי השירות?

 

לגבי מחלת הצליאק ההתפרצות שלה יכולה לקרות בכל גיל, בין היתר בגלל המצב הבריאותי של האדם. המחלה יכולה להתעורר בגלל תזונה לא נכונה בשירות הצבאי. מאוד כדאי לא לוותר, להגיש תביעה ולהתעמק בשאלה מה היו תנאי השירות, האם היו זיהומים, האם האוכל לא היה מותאם באופן שהביא לפרוץ המחלה. מאוד ייתכן שיגידו זאת מחלה קונסטיטוציונלית, מובנית, אבל יש מקום לוויכוח ולחימה על הזכויות שלך לצד ההבנה שזו מחלה שעלולה לפרוץ בכל גיל וינסו להזיז הצידה ולהסיט את הגורמים הנוספים של האוכל או התברואה שבהם היית. כדאי בהחלט לפנות.

 

אדם שאל: אני מדריך ירי בשב״ס, לאחרונה החלו להופיע אצלי צפצופים באוזן שמאל וסחרחורת. הרעשים מתגברים בחללים סגורים. אפשר לקבל אחוזי נכות על טנטון?

 

השאלה שלך מתחברת למעשה לשאלת קצינת הקבע. הנושא עבר למוסד לביטוח לאומי. אני מייצג אנשי שב״ס שעברו לצערנו לטיפול המוסד בכל המקרים של טנטון, למשל עקב סגירת דלתות באופן שהיה מאוד קשה. בהגשת תביעה, כדאי לבדוק בנוסף לטנטון את המצב של ירידת השמיעה שלך כי הדברים האלה קשורים זה לזה. אם יש לך טנטון ייתכן מאוד שאתה סובל גם מירידה בשמיעה.

 

ירון שאל: הוכרתי במשרד הביטחון בעקבות פגיעה בברך. לאחר מכן עברתי ניתוח שגרם לבעיה רפואית חדשה. אגף השיקום יכיר בהחמרה?

 

מה שצריך פה לבדוק הוא האם ההחמרה שאתה קורא לה היא החמרה או נכות נוספת. ייתכן שהפגיעה בברך תגרום לנכויות נוספות שאינן בברך עצמה אלא למשל ביציבה. אם הנכות היא בברך, הרי שמדובר בהחמרה. אם זה יצר פגיעות ובעיות נוספות ייתכן שזה נושא מוסב. לכן כדאי שתתייעץ באופן רציני עם עורך דין שעוסק בתחום שיוכל להבהיר לך את השוני בין שני הדברים.





טיפול רפואי לקוי בבסיסים ובתי כלא צבאיים עשוי להוביל לנכויות ומוות

כתב: עורך דין יואב צח-וקס עוסק בדיני צבא וביטחון

האם המערכת הצבאית מתמודדת כראוי עם מצוקות רפואיות של חיילים? פטירתה של חיילת בת 19 לפני כחודשיים בבית החולים בלינסון, אליו הופנתה רק לאחר שהתמוטטה בתאה בכלא 4, מעלה את השאלה במלוא עוצמתה

חייל שמותו הוגדר בבית המשפט העליון "מיותר"; חיילת שמחלת הנשיקה בה לקתה הפכה כרונית בשל עיכוב בטיפולה הרפואי; איש מילואים שנשלח בכוח למעצר לאחר שהתלונן שאינו חש בטוב, ולקה בהתקף לב – כל אלה הם מקרים המעידים על כך שיש צורך דחוף לחדד את הנהלים בצה"ל, ולהבהיר למפקדיו להתייחס בכבוד וברצינות לתלונותיהם של חיילים על מחושים רפואיים.

 

לאחרונה התרחש מקרה טראגי נוסף – פטירתה של חיילת בת ה-19 לפני כחודשיים בבית החולים בלינסון, אליו הופנתה לא לפני שהתמוטטה בתאה בכלא 4 שבצריפין. בעקבות המקרה עלתה פעם נוספת לדיון ציבורי השאלה האם באמת קיימות בדיקות אחראיות מספיק למי שנמצא בשירות צבאי, ובבתי הכלא הצבאיים.

 

החיילת, שהתלוננה על כאבים בחזה וקשיי נשימה, הופנתה לחובש ולאחר מכן לרופא צבאי, אולם אף אחד מהם לא העריך בזמן את חומרת מצבה.

הו אינו המקרה הראשון בו חיילים בבסיסים ובבתי כלא צבאיים, מקבלים אבחון או טיפול שגוי, מעוכב, או חלקי. חיילים רבים שלא זכו לטיפול רפואי מידי וראוי, וששליחתם לבדיקות רפואיות מתאימות עוכבו או נמנעו, סבלו מהתדרדרות מצבם הרפואי, עד כדי הפיכת המחלה לכרונית, ולעיתים עד כדי מוות.

רגע שברירי

כך למשל, חיילת שייצגתי במאבק להכרת זכותה כנכת צה"ל, נותרה חולה כל חייה, לאחר שלא קיבלה טיפול רפואי מידי כשלקתה במחלת הנשיקה במהלך שירותה בבסיס חיל הים. חיילת אחרת מאותו בסיס שנדבקה גם היא במחלה באותו זמן, אך נשלחה על ידי אמהּ לטיפול רפואי פרטי, החלימה מהמחלה ללא סיבוכים. לאחר מאבק משפטי, הוכחנו שהמחלה נגרמה לא רק בעת השירות הצבאי אלא בגלל השירות, והיא הוכרה כנכת צה"ל לכל חייה.

במקרה אחר שבו טיפלתי, איש מילואים שאיחר להגיע לשירות מכיוון שלא היה בקו הבריאות, נשפט ונשלח לכלא 6. כשמדריכי הכליאה דרשו ממנו להיכנס למעצר, הוא ניסה לעמוד על זכותו להיבדק על ידי רופא לפני שייכלא. הסוהרים התנפלו עליו, אחזו אותו, ודרשו שייכנס מיד לכלא, בלי רופא ובלי סירובים. זמן קצר לאחר מכן, בהיותו כלוא, לקה אותו אדם בהתקף לב, ונותר פגוע לב כל חייו.

הכוחנות הפיזית שהפעילו כלפיו מדריכי הכליאה, ברגע שברירי וקריטי כל כך, יצרו אצלו תסמונת פוסט טראומטית. לאחר מאבק משפטי, הוא הוכר כנכה צה"ל – פגוע לב ופגוע נפש. הנכות המלווה אותו מאז, הייתה עשויה להימנע אם רק היו מתייחסים לתלונותיו ברצינות, ומפנים אותו לרופא שידע להעריך את מצבו.

להנחיל כחובה עליונה

לפני שאהוד שניאור ז"ל, חייל דובדבן שנפגע בברכו, חזר לבסיס בו שירת, מפקדיו הבטיחו להוריו שלא יתאמץ עד שרגלו תבריא. לאחר שנשאר בבסיס, התעללו בו ונתנו לו לרוץ ברגל פגועה ריצת מרתון בבסיס. המאמץ הלא-מותאם למצבו הבריאותי גרם לו לאבד את הכרתו. בפקודת המפקד הותירו אותו חסר הכרה בשטח, וכשלא התעורר החליטו לבסוף להזמין קומנדקר כדי לקחתו לבית החולים. אך זה היה מאוחר מדי. אהוד מת בדרכו לבית החולים.

יחס אנושי, ואפילו רק יחס מקצועי וענייני, יכול היה למנוע בוודאות גבוהה את מותו. כאשר ייצגתי את הוריו של אהוד ז"ל, בבג"ץ מס' 11058/08 קבע בית המשפט העליון כי "מותו היה מיותר".

למרבה הצער, אלו אינם המקרים היחידים בהם חיילי וחיילות צה"ל, וכן מילואימניקים, שילמו בחיים או בבריאותם הפיזית והנפשית, על יחס בלתי הוגן מטעם מקבלי ההחלטות והממונים עליהם.

מדאיג שמפקדים וחיילים בעמדות כוח, אינם רואים כחובה עליונה את שמירת בריאותם של פקודיהם, ומוכנים לסכן את בריאותם וחייהם לחינם. לא פעם, אותם מפקדים האחראים לנכות ואף למוות, יוצאים ללא העמדה לדין, ומבלי שתוטל עליהם אחריות למעשיהם.

לאור זאת, נראה כי הכוח המרתיע מהישנות התופעה המפחידה אינו מספיק. נשאלת השאלה מדוע צה"ל לא מחדד את נוהל התגובה לתלונות של חיילים על מחושים רפואיים, והאם לא חשוב ונכון לחייב כל חייל וחיילת טרם כניסתם למתקן כליאה צבאי או לבסיס צבאי, לעבור ביקורת רפואית שתאפשר להם להביא לידי ביטוי את מצבם.



לא רק פציעות קרביות: אילו מחלות עשויות לזכות בהכרה כנכה צה״ל?

 

בשנים האחרונות גוברת ההכרה בקשר שבין התפרצות מחלות שונות במהלך השירות הצבאי לבין תנאי השירות. עו״ד יואב צח-וכס על המגמות בתחום והתיקון שיצר אבחנה בין חיילי סדיר למשרתי הקבע.

 

חוק הנכים קובע את זכותם של חיילי צה״ל ומשרתי כוחות הביטחון שנפגעו במהלך שירותם לקבל מענקים וזכויות שונות במקרים בהם הפגיעה נגרמה עקב השירות והותירה בהם נכות. בשנים האחרונות גוברת ההכרה בקשר בין מחלות שונות כגון אפילפסיה, סוכרת, מחלת עור ופגיעות אורתופדיות לבין תנאי השירות הצבאי, גם במקרים שבהם לא ניתן להצביע על אירוע מיוחד שהוביל להתפרצות הפגיעה והמחלה.

 

כך למשל לאחרונה הכיר בית המשפט בחייל שלקה בסוכרת מסוג 1 שלושה חודשים לאחר מלחמת לבנון השנייה כנכה צה״ל. בית המשפט מצא שתנאי המתח הקיצוניים בהם שירת, והעובדה שהוא היה חשוף למתחי קטיושות כבדים, הם שהובילו להתפרצות המחלה. בכך ביטל בית המשפט את החלטת קצין התגמולים שמאז 2007 סירב להכיר בחייל.

 

אילו פגיעות עשויות לזכות בהכרה?

 

עו״ד יואב צח-וכס שעוסק מעל 40 שנה בתביעות של חיילים, שוטרים וסוהרים מול משרד הביטחון, השיב לשאלות הגולשים.

https://youtu.be/50rd4NgxpI4

 ישראל שאל: יש הרבה חיילים שלוקים בקרוהן בזמן השירות. למה משרד הביטחון לא מכיר במחלה הזו?

ובכן ישראל, משך שנים אנשים נפגעו בשירות הצבאי שלהם, בין היתר גם במחלת הקרוהן. מלכתחילה היה היחס הרבה יותר אוהד, הרבה יותר פתוח ופחות עם דרישות להוכחה בדוקה וחדה של הקשר בין המחלה לשירות. כלומר, כיום מחפשים שתהיה אסכולה שתקבע שיש קשר בין הדברים, וגם המצב של רצון להוכיח קשר בין הפגיעה למחלה, הפך להיות קשה מאוד.

מה שכן, הנושא של החמרת המחלה במהלך השירות והמחלות הנובעות ממנה הוכרו לאחרונה. כך שלא כדאי שתתייאש, כדאי להגיש וייתכן שעם הזמן תוכר גם גרימה של המחלה הזו במשרד הביטחון.

נטע שאלה: אני משרתת כקצינה בקבע ביחידת שדה בצה״ל. במהלך אחד התרגילים נפגעתי בתאונת דרכים ומאז אני סובלת מכאבים בגב. הבנתי שהיה תיקון לחוק הנכים. למי עלי להגיש את התביעה?

זו בעיה, כיוון שמלפני שנתיים בעקבות חוק ההסדרים הכניסו גם את אנשי שירות בתי הסוהר, אנשי הקבע, אנשי השב״כ וכל מי שמשרת בכוחות הביטחון שלא בשירות חובה, למערכת הגשת תביעות לביטוח לאומי. עלייך להגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי וההתייחסות תהיה כאל פגיעה בעבודה. תצטרכי להביא את השמות והפרטים מהמעסיק לגבי האופן בו קרתה התאונה. במקרה שלך הדרך לא כל כך קשה כיוון שיש תיעוד לתאונה ולפגיעה והדרך יותר פשוטה מאשר של אנשי קבע אחרים שיהיו במצב בו יצטרכו להוכיח את הפגיעה.

יותם שאל: נקבעה לי ועדה רפואית במשרד הביטחון. איך מומלץ להתכונן?

יש הרבה נקודות כשמגישים בקשה או כשמוזמנים לוועדה רפואית שראוי להתייחס אליהן ומומלץ שתהיה מלווה בעורך דין שמכיר את המטריה על תוכנה היטב. בוועדה רפואית לא תמיד יגידו לך, אדוני יש לך גם את זה ואת זה ואת זה, אלא יתמקדו במילים שאתה כותב בפנייה לוועדה. אם לא תכתוב כלום, יבחר מי שיבדוק אותך את הנקודה עצמה. לכן כדאי לבוא להתייעצות בנושא.

שרה שאלה: בני בן ה-22 שירת ביחידה קרבית. בזמן הטירונות הוא חווה דברים קשים שהותירו בו צלקות נפשיות. הוא איבד את שמחת החיים שלו ומאז השחרור הוא גר איתנו בבית ובקושי מתפקד. יש מה לעשות?

הבעיה מאוד מאוד קשה.  מי שלקה בפגיעה נפשית עלול להיות במצב של פוסט טראומה גם אם זה לא לאחר ירי או מלחמה או קרבות.  ראשית, צריך להיות הקשר הישיר והטוב עם הבן כדי שהוא ישתף פעולה וירצה להגיש את התביעה. מה שכדאי לעשות הוא להגיש את התביעה, לבוא מצוידים באישורים והוכחות מפסיכיאטר, מאדם שיבדוק בדיוק מה הפגיעה שלו כדי לקבל את אחוזי הנכות. ייתכן שכל עתידו יהיה הרוס אם הוא לא יוכל לקבל את הזכויות במסגרת הזו.

מיכאל שאל: אובחנתי בזמן הצבא כחולה צליאק. יש אפשרות שקצין התגמולים יכיר בקשר שבין המחלה לבין תנאי השירות?

לגבי מחלת הצליאק ההתפרצות שלה יכולה לקרות בכל גיל, בין היתר בגלל המצב הבריאותי של האדם. המחלה יכולה להתעורר בגלל תזונה לא נכונה בשירות הצבאי. מאוד כדאי לא לוותר, להגיש תביעה ולהתעמק בשאלה מה היו תנאי השירות, האם היו זיהומים, האם האוכל לא היה מותאם באופן שהביא לפרוץ המחלה. מאוד ייתכן שיגידו זאת מחלה קונסטיטוציונלית, מובנית, אבל יש מקום לוויכוח ולחימה על הזכויות שלך לצד ההבנה שזו מחלה שעלולה לפרוץ בכל גיל וינסו להזיז הצידה ולהסיט את הגורמים הנוספים של האוכל או התברואה שבהם היית. כדאי בהחלט לפנות.

אדם שאל: אני מדריך ירי בשב״ס, לאחרונה החלו להופיע אצלי צפצופים באוזן שמאל וסחרחורת. הרעשים מתגברים בחללים סגורים. אפשר לקבל אחוזי נכות על טנטון?

השאלה שלך מתחברת למעשה לשאלת קצינת הקבע. הנושא עבר למוסד לביטוח לאומי. אני מייצג אנשי שב״ס שעברו לצערנו לטיפול המוסד בכל המקרים של טנטון, למשל עקב סגירת דלתות באופן שהיה מאוד קשה. בהגשת תביעה, כדאי לבדוק בנוסף לטנטון את המצב של ירידת השמיעה שלך כי הדברים האלה קשורים זה לזה. אם יש לך טנטון ייתכן מאוד שאתה סובל גם מירידה בשמיעה.

ירון שאל: הוכרתי במשרד הביטחון בעקבות פגיעה בברך. לאחר מכן עברתי ניתוח שגרם לבעיה רפואית חדשה. אגף השיקום יכיר בהחמרה?

מה שצריך פה לבדוק הוא האם ההחמרה שאתה קורא לה היא החמרה או נכות נוספת. ייתכן שהפגיעה בברך תגרום לנכויות נוספות שאינן בברך עצמה אלא למשל ביציבה. אם הנכות היא בברך, הרי שמדובר בהחמרה. אם זה יצר פגיעות ובעיות נוספות ייתכן שזה נושא מוסב. לכן כדאי שתתייעץ באופן רציני עם עורך דין שעוסק בתחום שיוכל להבהיר לך את השוני בין שני הדברים.





הצבא חייב להעמיד לדין גם מפקדים בכירים ולא רק את הש"ג

שוב ושוב מתקבל הרושם שבצה"ל מעדיפים למצות את הדין עם החיילים הזוטרים, ולהתעלם מאחריותם של מפקדים שנמצאים במקום בו קורית "תקלה" שמביאה למוות. האם בג"ץ הוא הפתרון? (משפט)

מבדיקת מקרהו של אלאור אזריה שמועמד כרגע לדין, ומבלי להיכנס לפרטי הפרשה, ניתן לטעון כי מדיניות הצבא היא להטיל את מלוא המשקל והאחריות למקרה על כתפיו של אזריה, כמי שלחץ על ההדק.

 

אזריה נמצא כעת בדיון משפטי בבית הדין הצבאי, בעוד שמפקדיו, שנכחו במקום והשטח היה באחריותם, יצאו עם ספק טפיחה ספק מכה קלה על השכם. הם ממשיכים בתפקידם בצבא ללא כל קושי, ועם מתן העדויות וה"נזיפה" הקלה, הסתיים חלקם בפרשה.

 

נראה כי מדיניות זו מובילה לחקירה חסרה של נסיבות האירוע. כך למשל, השאלה כיצד אזריה, שנדרש להגיע לתפוס מחבל בשטח, ירה בו כלל לא נבדקה בצורה רחבה. שאלה נוספת שלא נשאלה היא האם חסימת הגישה אל המחבל המנוטרל נעשתה כראוי, או מהי אחריות המפקדים שלא חסמו את הגישה, דבר שהיה מונע את אי הבהירות שמלכתחילה אפשרה לאזריה לירות במחבל שהיה שכוב על הקרקע. דבר זה לא נבדק, כי הרי הייתה "נזיפה", ובכך נפתרה בעיית האחריות.

 

השוואה לבג"ץ אהוד שניאור

 

המצב של התעלמות מאחריות הקצינים והאחראים בשטח אינו רק מנת חלקו של אלאור אזריה. מקרהו של אהוד שניאור ז"ל (בג"צ 11058/08) מהווה דוגמא לכך. שניאור היה חייל שמפקדיו התעללו בו וטרטרו אותו, כולל "ריצה עד מוות", תוך התעלמות ממצבו הבריאותי הלקוי. אלא שמי שהועמד לדין היו רק שני המ"כים שלו.

ומה לגבי המפקדים הבכירים יותר? הקצינים, החל מהמ"מ, דרך המ"פ עד מפקד הגדוד – אלה לא הובאו לדין ויצאו מכלל אחריות למותו של שניאור ז"ל. הוריו של המנוח התבקשו שלא לדרוש להעמיד לדין את הקצינים עד שיסתיים דינם של המ"כים בבית הדין הצבאי לערעורים.

כשהסתיים הדיון, ההורים ביקשו וציפו שגם המפקדים-הקצינים של אהוד, הנושאים באחריות כלפיו, יועמדו לדין ויישאו בתוצאות, אולם הדבר לא נעשה. התשובה הייתה שעבר הזמן ואין אפשרות להעמידם לדין.

הגישה הזו, במסגרתה מערכת המשפט הצבאית מוציאה את הקצינים והמפקדים הבכירים ממעגל האחריות, גורמת לעניות דעתי לזילות חיי אדם ולמצב חוזר ונשנה של יחס לא ראוי לחיילים – שכל האחריות והדין ממוצים עמם בעוד שמפקדיהם יוצאים ללא פגע. כך לא נמנעים אסונות.

בפסק הדין בעניין שניאור ז"ל, הביע השופט יורם דנציגר מורת רוח וכעס על כך שהמפקדים לא הועמדו לדין בזמן, והפרקליטות "ישנה בעמידה" עד שחלפה תקופת ההתיישנות וכבר לא ניתן היה לעשות דבר. בתוך כך הבהיר השופט דנציגר כי התנהגות המפקדים הבכירים באותו מקרה "ראויה לכל גינוי".

"התנהגותם הינה בניגוד למצופה ממפקדים עליהם מוטלת החובה לדאוג לשלומם הפיזי והנפשי של חייליהם. לא ניתן להשלים עם מציאות בה מפקד המחלקה ומפקד הפלוגה אינם מודעים להתנהלות של מפקדי הכיתות. יש לתהות האם "הסימנים" בשטח לא חייבו ערבות ובדיקה מעמיקה יותר על ידם", כתב השופט דנציגר בפסק הדין שדחה עתירה שהוגשה על ידי הוריו השכולים של שניאור (ולמען הגילוי הנאות אני ייצגתי אותם) ובה התבקש להורות למערכת המשפט הצבאית להעמיד את המפקדים הבכירים לדין, ממש כמו את המכ"ים.

להסיר את "שמיכת המסתור"

מאחר שהקצינים הבכירים הם אלו שמתווים את המדיניות, את הנהלים, הם אלו שאחראים על המבצעים והאחריות על תפקוד החיילים נתונה להם, ראוי להסיר מיד את "שמיכת המסתור" ולחשוף את הקצינים לאחריותם – על כל המשמעות המשפטית שיש לכך במישור הפלילי. כל מפקד, בהתאם לתפקידו ודרגתו צריך לתת דין וחשבון למעשי החייל הפשוט,  ואל להשאירו לעמוד בתווך לבדו.

ובינתיים, כל עוד מערכת המשפט הצבאית אינה מפנימה את החשיבות שבהעמדת המפקדים האחראיים לדין (מה שיכול להוביל ללקיחת אחריות ביתר שאת בפועל, לפני קרות האסון), האופציה היחידה היא להגיש בג"ץ.

כפי שראינו במקרה של יעקב ושולה שניאור – אמנם הם לא זכו להעמיד את הקצינים הבכירים לדין אך לפחות היועמ"ש והפרקליטות הצבאית נדרשו לנמק מדוע הם לא עשו כן ולספוג ביקורת ציבורית נוקבת. 

מומלץ להגיש את העתירה לבג"ץ קרוב ככל האפשר למועד בו מחליטים להעמיד לדין את החיילים הזוטרים, על מנת שלא ליפול למלכודת ההתיישנות.

כמו כן, לקח שנלמד מפרשת שניאור הוא שאין להסכים לניסיונות השיהוי של המערכת ואין להסכין עם תשובה שלפיה יש לחכות עד תום ההליכים נגד החיילים הזוטרים. יש לעמוד על כך שהפרקליט הצבאי הראשי ינמק כדבעי את החלטתו של להעמיד את המפקדים הבכירים.  


8/6/2021.   המשרד של עו"ד יואב צח וכס עבר ב 15/1/2021 מרחוב העצמאות 54 בחיפה אל שד' הפלי"ם 7, בניין הפניקס בחיפה, ליד קריית הממשלה. המשרד בקריית ביאליק, ברחוב רחל 4, איננו פועל. בברכה,   עו"ד יואב צח וכס

עו"ד יואב צח מסייע לחיילות וחיילים שקיבלו שיבוץ בצה"ל, שאיננו תואם את יכולותיהם והישגיהם. קורה שמשבצים "לא לפי צורכי הצבא", כאשר מי שלמד 5 יחידות מחשב בהצטיינות מוצבת כטבחית, כשאין לה רקע בנושא והיכולות שלה הרבה מעבר לתפקיד של טבחית. קורה גם שמציבים כתצפיתנית מי שאיננה מסוגלת לשבת שעות מול מסך, אבל למדה והוכשרה באימוני ספורט להיות מדריכתירונים. אני פונה למערכת הצבאית  על מנת שיבדקו מחדש לאור התעודות של החיילת או החייל, ומנסים יחדיו לגרום לשינוי השיבוץ הלא מותאם. עו"ד יואב צח וכס

הציבור מוזמן לקרוא את המאמרים החדשים שנוספו לאתר. 

 

 

28/10/15

באתר זה קיימים 123 מאמרים שכתב עו"ד יואב צח וכס.המאמרים  מתחומים שבהם עוסק עורך דין יואב צח וכס. מתחומים רבים של חיי היום יום.

ניתן להעזר בהם כבסיס לטענות משפטיות. המאמרים נכתבו על סמך ניסיון של עורך דין יואב צח וכס בבתי משפט, בהסתמכות על מאמרים וספרות משפטית ענפה, כשכל האמור במאמר על סמך ייצוג שייצג לקוחות. 

עו"ד יואב צח וכס 

 

 


 

12/08/2015

מפורטל נכי צה"ל- התגמולים שמשולמים לפי אחוזי הנכות, לנכי צה"ל.

______________________________________________________________________________

12/08/2015

ראיון עם עו"ד יואב צח - הטיפול שהעניק אגף השיקום לחייל צה"ל ששתי רגליו נקטעו

  _________________________________________________________________________________

20/7/2014

ראיון עם עו"ד יואב צח - על גישור משפחתי


 

10/7/2014

ראיון רדיו עם עו"ד יואב צח - על העלמות של 14,000,000 ₪ ששייכים למשוחררי צהל בהתאם לחוק הפיקדון של חיילים משוחררים


 

 

 

20/02/14

נכה תובע את חברת החשמל - כתבה בוואלה


 

 27/01/09

עו"ד יואב צח וכס בבג"צ: "מישהו היה צריך למות כדי שמשהו יזוז"


שם:
טל:
מייל:

תוכן ההודעה

עורך דין ירושות | עורך דין עיזבון
קרית ביאליק: רחל 4, טל’ 04-8721480 | חיפה: העצמאות 54, טל’ 04-8622257 | פקס: 04-8622292
נייד יואב: 054-8127007 | מייל: joabzach@gmail.com

 

האמור באתר אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף ליעוץ משפטי הניתן ע"י עורך דין.

יואב צח וכס - עורך דין, נוטריון ומגשרC כל הזכויות שמורות

בניה - שמרת מחשבים - בנייה ניהול ותחזוקת אתרים